גינון בבניין משותף: מה כולל שירות גינון ומה משפיע על המחיר

גינה של בניין משותף היא רכוש משותף לכל דבר, בדיוק כמו חדר המדרגות. אחזקתה ממומנת מכספי ועד הבית, והאחריות עליה היא של נציגות הבית או של חברת הניהול. שירות גינון בסיסי כולל:

• כיסוח דשא וסידור שולי הדשא, בתדירות שמשתנה לפי העונה: בקיץ יותר, בחורף פחות.
• גיזום שיחים וגדרות חיות לשמירה על צורה, נראות ומעבר חופשי בשבילים.
• ניקוי עלים, פרחים נבולים, ענפים ופסולת מהגינה ומהשבילים.
• עישוב ידני או בחומרים מורשים, בערוגות ובין מרצפות.
• בדיקת השקיה בכל ביקור: טפטפות סתומות, ממטרות שבורות, נזילות, תכנות המחשב.
• איתור מזיקים ומחלות ודיווח לוועד לפני שהבעיה מתפשטת.
• דיווח קצר על מצב הגינה ועל תיקונים נדרשים.

מה לרוב לא כלול במחיר החודשי: גיזום עצים גבוהים (דורש ציוד ולעיתים גוזם מוסמך), שתילה מחודשת של ערוגות, החלפת מחשב השקיה, הקמת גינה חדשה או שינוי תכנון. את אלה מתמחרים בנפרד, ועדיף לכתוב זאת בחוזה מראש.

רוב הגינות בבניינים משותפים לא נפגעות מחוסר טיפול בשיחים, אלא מהשקיה לא נכונה: יותר מדי, פחות מדי, או פשוט מערכת שהתקלקלה ואף אחד לא שם לב. ההשקיה היא גם ההוצאה השוטפת הגדולה של הגינה, דרך חשבון המים של הבניין.

מה גנן טוב בודק בכל ביקור:

• מחשב ההשקיה פועל, השעות והימים מתאימים לעונה, הסוללה תקינה.
• אין נזילה בברז הראשי, במסננים ובשסתומים.
• הטפטפות מגיעות לצמחים ולא סתומות. ממטרות לא משקות את המדרכה או את קיר הבניין.
• אין אזורים יבשים או אזורים עם שלוליות עומדות, שהן סימן לצינור שבור או לניקוז לקוי.

מומלץ לקבוע שהגנן מתכנת מחדש את ההשקיה לפחות ארבע פעמים בשנה, עם שינוי העונות, ושהוא מדווח לוועד על כל תיקון. חשבון מים שקופץ פתאום הוא לרוב סימן לנזילה בהשקיה, וכדאי לבדוק זאת לפני שמחפשים נזילה בצנרת הבניין.

גינה בישראל עוברת בין קיץ ארוך וחם לחורף גשום וקצר, ולוח העבודה של הגנן צריך לעקוב אחרי זה.

עבודות עונתיות גדולות, כמו גיזום עצים בוגרים או החלפת ערוגה שלמה, כדאי לתכנן מראש בתקציב השנתי של הבניין. ראו תקציב שנתי לבניין משותף.

המים הם ההוצאה השוטפת הגדולה של הגינה, וגם המקום שבו הכי קל לחסוך בלי לפגוע בנראות.

• השקיה בטפטוף במקום ממטרות בערוגות: המים מגיעים לשורש ולא מתאדים.
• מחשב השקיה עם חיישן גשם, או לפחות תכנות עונתי מסודר.
• צמחייה חסכונית במים: צמחי בר ים תיכוניים, סוקולנטים, עשבים דקורטיביים. פחות דשא, יותר ערוגות מחופות.
• חיפוי קרקע (טוף, רסק גזם, חלוקים) ששומר על לחות ומונע עשבים.
• קריאת מונה חודשית של המים בגינה, אם יש מונה נפרד. קפיצה פתאומית מאותתת על נזילה.

כשמתכננים גינה חדשה או משפצים גינה קיימת, שווה לשקול להקטין את שטח הדשא. דשא נראה טוב אבל דורש הרבה מים, כיסוח תכוף ודישון, ובגינות קטנות ומוצלות של בניינים הוא לרוב לא מצליח ממש.

1. אף אחד לא אחראי. הגנן מגיע, עושה את שלו והולך, ואין מי שבודק שההשקיה עובדת בין הביקורים. פתרון: איש קשר אחד מהוועד או מחברת הניהול.
2. השקיה קבועה כל השנה. אותה תוכנית בינואר וביולי. או שהצמחים נרקבים בחורף, או שהם מתייבשים בקיץ.
3. גיזום יתר. שיחים שנגזמים לצורת קובייה כל שבועיים מפסיקים לפרוח ונחלשים.
4. צמחים לא מתאימים למקום. צמח שוחר שמש בפינה מוצלת, או עץ עם שורשים חזקים ליד צנרת הבניין וריצוף החניון.
5. עצים קרובים מדי לבניין. ענפים על החזית, עלים במרזבים ושורשים בצנרת הביוב. גיזום עצים בזמן חוסך תיקונים יקרים.
6. חוזה שלא מציין מה לא כלול. ואז כל עבודה עונתית הופכת לוויכוח.

נושא העצים שווה תשומת לב מיוחדת: עץ בוגר שנוטה על הבניין או על חניה הוא סיכון בטיחותי ואחריות של הבית המשותף. אם עץ נמצא בשטח המשותף, הטיפול בו הוא הוצאה משותפת. בעצים גדולים או מוגנים כדאי לבדוק אם נדרש רישיון כריתה או גיזום מפקיד היערות או מהרשות המקומית לפני עבודה משמעותית. ראו גם מה נחשב רכוש משותף.

אין תעריף אחיד לגינון בבניינים, כי ההבדל בין שתי ערוגות בכניסה לגינה גדולה עם דשא ועצים הוא עצום. הגורמים שקובעים את המחיר:

• גודל הגינה, ובעיקר שטח הדשא, שדורש כיסוח קבוע.
• תדירות הביקורים: שבועי, דו-שבועי או חודשי.
• מגוון הצמחייה: גינה עם עצי פרי, ורדים וגדר חיה דורשת יותר ידע וזמן מגינה של שיחים עמידים.
• מצב הגינה בתחילת השירות: גינה מוזנחת דורשת עבודת שיקום חד-פעמית לפני האחזקה השוטפת.
• מערכת ההשקיה: קיימת ותקינה, או שצריך להקים ולתקן.
• פינוי גזם: כלול או לא, ומי מפנה.
• עבודות בגובה: עצים גבוהים דורשים ציוד ואנשי מקצוע נוספים.

כשמבקשים הצעת מחיר, בקשו שהגנן יגיע לבניין, יראה את הגינה ויכתוב מפרט: אזורים, עבודות ותדירות. הצעה טלפונית בלי לראות את הגינה כמעט תמיד מתגלה כלא מדויקת. הוצאת הגינון היא חלק מוועד הבית החודשי, ולכן כדאי לראות אותה בתמונה הכללית של הוצאות הבניין ולא בנפרד.

ועד בית יכול להתקשר ישירות עם גנן עצמאי, ובבניינים קטנים זה לעיתים פתרון טוב וזול. החסרונות: אין גיבוי כשהגנן חולה או בחופשה, אין מי שבודק את העבודה, ותיקוני השקיה נופלים בין הכיסאות.

כשהגינון הוא חלק מחברת ניהול ואחזקה, המפקח של הבניין רואה את הגינה בכל ביקור, תיקון בהשקיה מתואם עם איש האחזקה, והדיירים פונים לגורם אחד. זה גם מקל על השילוב עם עבודות אחרות בחצר: ניקיון שבילים, תאורת גינה וניקוז. למגדלים ולבניינים עם גינות גדולות זה בדרך כלל הפתרון הנכון. למידע נוסף על מודל השירות ראו אחזקת מבנים.